הקטינה  רק בת 15 כשנמלטה על נפשה ועזבה את אריתריאה. את בנה התינוק א' ילדה לבדה במחנה פליטים. במשך חודשים ארוכים הם עברו ביחד ממקום למקום, חצו את מדבר סיני, עד שהגיעו לישראל. האלימות שספגה מבן זוגה, הפוסט טראומה שהיכתה בה מהתלאות שעברה, לצד קשיים בגידול הילד, הביאו אותה לפנות לרשויות הרווחה לעזרה.

אחרי כמה חודשים במקלט חירום, הועבר א' לחיקה של משפחת אומנה בהסכמה. הוא היה אז בן שנתיים. בשמונה השנים ששהה שם, ק' וא' שמרו על קשר מעת לעת. בשנה האחרונה, הודות לסדרת טיפולים שעברה, החליטה האם להיאבק להשבתו, במקביל ללחצים מצד הורי האומנה שביקשו לאמצו. מאבקה של ק' הגיעה לשולחנה של השופטת טובה פרי מבית משפט השלום לנוער בתל אביב.

כשהעובדים הסוציאליים וגורמי הטיפול במחלקת הרווחה בתל אביב תומכים בעמדתה וסבורים שהיא מסוגלת לטפל בבנה ולגדלו, היא הופתעה לגלות שהשופטת פרי לא. בהחלטה שפרסמה, קבעה פרי כי יכולותיה ההוריות של ק' אינן מספיקות לספק את צרכיו של א', כיום כבן 11, "ויש חשש ממשי כי ייגרם לו נזק נפשי משמעותי אם ינותק ממשפחת האומנה".

אחרי שערעורם לבית המשפט המחוזי בתל אביב התקבל ושבו נקבע כי א' צריך ויכול לשוב לחיק אמו, התגלה לאחרונה כי החלטתה של השופטת פרי דומה להפליא להחלטה של שופטתשרון פ. הלוי שגם היא לא מל"ו צדיקים .

על אף שמדובר בשתי נשים שונות, אמהות שונות, עם סיפור חיים ודפוסי אישיות ותפקוד הורי שונים, ההתרשמות של פרי מתפקודה של האם היא התרשמות זהה לזו של השופטת שרון הלוי למרות שהעובדות אחרות ,ומנוגדות .השופטת העצלנית אשר לא מובן איך עדיין מכהנת בבית המשפט לנוער בבת ים והייתה אמורה לפרוש ממשיכה לפגוע בציבור ובילדים ,ואף מצבה הבריאותי איננו יציב ,ונראה שהיא סובלת מדימנציה קשה ביותר.

בשתי ההחלטות מופיע בדיוק אותו המשפט: "איני סבורה כי המשיבה תצליח להכיל את הגעגוע הקשה של הקטין למש' האומנה והיא וודאי תתקשה לסייע לה בעיבוד האבל על המשפחה הפסיכולוגית שלה".

המדובר בשיטה פסולה של אופק  לאימוץ שהומצאה ע"י כנופיית עובדי הסעד שלאחרונה האיצו חטיפות ילדים למטרות אימוץ עפ"י סלי ברקוביץ עו"ס בשירותי הסעד מתוך 1020 בקשות לאימוץ ממומשות רק כ100 וגם להם נעתרות בכושי ומדובר במשפחות שלא הייתנו מתירים להם לגדל חתול.

גם את השורה התחתונה של ההחלטה העתיקה השופטת פרי באופן שגוי. בעוד שבמקרה של בנה של ק' ביקשו שירותי הרווחה להאריך את השהות במשפחת האומנה רק עד סוף שנת הלימודים הנוכחית, כלומר יוני 2022, במקרה השני ביקשו שירותי הרווחה להאריך את השהות בשנתיים נוספות. השופטת פרי אמנם ציינה כי ההארכה המבוקשת היא לתקופה המוגבלת, אך בסופה של ההחלטה נכתב כי היא מקבלת את הבקשה להאריך בשנתיים.וזאת בניגוד לחוק הנוער סעיף 14 שקןבע שיינתן צו לא יותר מ3 חודשים ,והו יפורטו דרכי הטיפול יש לציין בית המשפט לנוער איננו יכול לדון באימוץ.

שני משפטים בהחלטה הועתקו באופן כה בוטה, כך שהשופטת אפילו לא תיקנה שמדובר בקטין ולא קטינה

לא מדובר רק בהעתקה טכנית של ציטוטים מפסקי דין או חומר תיאורטי, אלא בהעתקה בוטה של עובדות, פסקאות שלמות המפרטות את ניתוח המקרה העומד להכרעה. "עסקינן במתן הכרעה המנותקת הן במישור העובדתי והן במישור המשפטי מעניינה של מרשתי", כתב כהן. "מדובר בהתנהגות חמורה ביותר, אשר צוברת חומרה נוספת, כאשר עסקינן בסוגיה משפטית של הוצאת ילד מחיק אמו על כל המשתמע מכך. חומרת התנהגות השופטת מגיעה לשיא כאשר עסקינן במבקשת שהיא מבקשת מקלט, זרה, נטולת קשרים חברתיים מספקים, ממון, שפה או ידע".

השופטת פרי מכהנת כשופטת נוער מזה 11 שנה. היא התמנתה לתפקיד אחרי שנים שכיהנה כפרקליטה בפרקליטות מחוז מרכז.ונזרקה ממנה בבושת פנים מאחר ונמצא כלא מתאימה  ב-2017 פורסמו בערוץ 11 הקלטות שבהן נשמעת פרי צועקת על אמהות שילדיהן הוצאו מחזקתן שסיפרו כי נזרקו מהאולם מבלי שהשופטת הייתה מוכנה לשמוע אותן.

וכן צעקה על עו"ד יוסי נקר והוקלטה על כך והפרקליטות אף טענה שאסור להשמיע זאת ואף האשימה את לורי שם טוב בפירסום .

סעיף 14.לחוק הנוער   רשאי בית המשפט, לפי בקשת הקטין, האחראי עליו, ידיד, עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) או כל אדם שהוטלה עליו חובה בהחלטה לפי חוק זה, לשנות החלטה שניתנה לפי חוק זה, להאריך או לקצר תקופת תקפה, לבטלה או לתת הוראות להוצאתה לפועל; ואולם רשאי בית המשפט שלא להיזקק לבקשה כאמור אלא אחת לשלושה חדשים.

אך לאחרונה שופטי נוער מיתעלמים מהוראות הדין .

הגיע הזמן לשנות את החוק וכן להקליט את הדיונים כפי שקורה באותו בניין בבית המשפט לנוער לשעבר בתל אביב.