מערכת ההשכלה הגבוהה 2010 – 2019:
עשור של מצוינות אקדמית:
הכפלת תקציבים, הנגשה וחיזוק המחקר
➢ הכפלת תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה: מ-9.6 מיליארד ש"ח (2010 (ל-8.11 מיליארד ש"ח (2020)
➢ דירוג ה- OECD :ישראל שומרת על המקום השני בעולם בשיעור האקדמאים בעלי השכלה על תיכונית
וגבוהה בקרב גילאי 64-25
➢ לאורך עשור גידול משמעותי במספר הסטודנטים בישראל בכלל התארים.
– מאמצע העשור הנוכחי ישנה מגמת יציבות במספר הסטודנטים בעיקר בתואר הראשון, בשנתיים
האחרונות ניכרת עליה במספרם.
➢ תחומי לימוד לתואר ראשון: לימודי הנדסה – מסלול הלימודים הגדול ביותר בישראל.
➢ הכפלת מספר הנשים בלימודי מדעי המחשב )לרבות מתמטיקה וסטטיסטיקה(.
➢ הנגשת ההשכלה הגבוהה בפריפריה: תוך 4 שנים גידול של מעל 000,8 סטודנטים שהגיעו מיישובים
הממוקמים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים )אשכולות 1-4.)
➢ הנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית: לראשונה מעל 000,50 סטודנטים מהחברה הערבית.
➢ התכנית למצוינות בקרב יוצאי אתיופיה: תוך 5 שנים גידול של %35 במספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה
➢ מהפכת הלמידה האקדמית דיגיטלית: גילאי 40 + חוזרים לאקדמיה.
➢ התעצמות המחקר – תוך עשור: הוכפל פי 3 התקציב השנתי של קרנות המחקר בישראל.
➢ גידול משמעותי בזכיות בקרנות מחקר ובפרסומים אקדמיים
יו"ר ות"ת, פרופ' יפה זילברשץ: "העשור הנוכחי התאפיין במצוינות ופריחה אדירה של המערכת האקדמית. התקציבים
הגדולים אפשרו למערכת להרחיב את תכניות ההנגשה ולפתוח את שערי האקדמיה לכלל הקבוצות באוכלוסייה. יש גידול
משמעותי בהשקעות במחקר, בקרנות ובתשתיות כמו גם בנושאי דגל: מדעי הנתונים ובינה מלאכותית, רפואה מותאמת
אישית ומדע וטכנולוגיה קוונטים. כמו כן, מספר הפרסומים האקדמיים גדל, ובזכות התכנית הלאומית לחיזוק מקצועות
ההייטק לימודי הנדסה הם מסלול הלימודים המבוקש ביותר בישראל. מהפכת הלמידה האקדמית דיגיטלית בעיצומה וכן
לראשונה המערכת מקדמת לימודי יזמות וחדשנות ופתיחת האקדמיה לשיתופי פעולה עם התעשייה".
مجلس التعليم العالي | המועצה להשכלה גבוהה | EDUCATION HIGHER FOR COUNCIL
ע מ ו ד | 2
הוועדה לתכנון ותקצוב | Committee Budgeting & Planning
סיו"ר מל"ג, פרופ' אדו פרלמן: "המל"ג השקיעה בעשור האחרון חשיבה אקדמית יצירתית ומשאבים רבים בקידום מצוינות
אקדמית במחקר ובהוראה, בהנגשת ההשכלה הגבוהה לכל רבדי האוכלוסייה ע"י פיתוח קשת רחבה של תחומי לימוד
במוסדות להשכלה גבוהה הפרוסים בכל הארץ המאפשרת לכל אזרח בישראל לרכוש השכלה גבוהה. האוניברסיטאות
הישראליות ממוקמות בצמרת הדירוגים הבינלאומיים והחוקרים הישראלים זוכים להישגים רבים בעבודתם. המערכת
האקדמית בישראל תמשיך לשילובם בתעשייה ובמחקר של כלל המגזרים, בדגש על מגדר, פריפריה ואוכלוסיות ייחודיות".
1 .הכפלת תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה:
לאחר עשור )2000 – 2010 )אשר התאפיין בירידה חדה בתקציבי המחקר והפיתוח, העשור הנוכחי התאפיין בהכפלת תקציב
מערכת ההשכלה הגבוהה )מ-9.6 מיליארד שקלים ב-2010 ל- 8.11 מיליארד שקלים ב- 2020 ,התקציב הגדול ביותר שניתן מאז
ומעולם להשכלה הגבוהה בישראל(. בשנת 2022 התקציב השנתי צפוי לעבור את רף 12 מיליארד השקלים.
2 .דירוג ה- OECD :ישראל שומרת על המקום השני בעולם בשיעור האקדמאים בעלי השכלה על תיכונית
וגבוהה בקרב גילאי 64-25
)ספטמבר 2019 )דירג את ישראל במקום השני בעולם )אחרי קנדה( בשיעור האזרחים 1 דו"ח ה- OECD שפורסם באחרונה
בגילאי 64-25 בעלי השכלה על תיכונית ואקדמית )%50 .)בכך ישראל שומרת על המקום השני, זו השנה השנייה ברציפות.
1 EDUCATION AT A GLANCE, 2019
مجلس التعليم العالي | המועצה להשכלה גבוהה | EDUCATION HIGHER FOR COUNCIL
ע מ ו ד | 3
הוועדה לתכנון ותקצוב | Committee Budgeting & Planning
• דו"ח ה-OECD 2019 :שיעור האקדמאים בעלי השכלה על תיכונית וגבוהה בקרב גילאי 64-25
3 .לאורך העשור גידול משמעותי במספר הסטודנטים בכלל התארים
• מאמצע העשור הנוכחי ישנה מגמת יציבות במספר הסטודנטים בעיקר בתואר הראשון, בשנה
האחרונה נרשמה עליה במספרם והצפי הוא שעלייה זו תימשך גם בשנת תש"ף.
: 450,236 2 ,בהם על פי הערכות, בשנת תש"ף צפויים ללמוד ב- 61 המוסדות האקדמיים בישראל 600,313 סטודנטים
סטודנטים לתואר ראשון, 180,64 סטודנטים לתואר שני, 870,11 סטודנטים לתואר שלישי ו-100,1 סטודנטים ללימודי
.
תעודה3
כאשר בוחנים את מספר הסטודנטים לאורך עשור ניכר כי בשנים הראשונות של העשור, תש"ע-תשע"ה )2010 – 2015 ,)נמשכה
מגמת העלייה במספר הסטודנטים בכלל התארים אם כי בקצב איטי יותר לעומת השנים הקודמות. המחצית השנייה של
העשור, תשע"ו – תשע"ט )2019-2015 ,)מאופיינת ביציבות במספר הסטודנטים הכולל.
בשנת תשע"ט למדו בכלל המוסדות להשכלה גבוהה 320,308 סטודנטים לעומת 850,283 בשנת 2010 .מאז שנת תשע"ה נכרת
מגמת יציבות במספר הסטודנטים הכללי. בשנת תשע"ח נרשמו ירידות קלות בעיקר בתואר הראשון. בשנת תשע"ט, עלה
מספר הסטודנטים לתואר ראשון בכ-500,1 והגיע ל-365,232 ,ובהתאם לתחזיות שהתקבלו מהמוסדות להשכלה גבוהה,
בתש"ף אנו צופים שמספרם יעלה בכ-100,4 ויגיע ל-450,236 .
2
נתוני הסטודנטים המופיעים בדוח זה התקבלו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בתיאום ובהנחיית הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה
גבוהה.
3
נתוני התחזית כוללים את הלומדים באוניברסיטה הפתוחה. נתוני האוניברסיטה הפתוחה אינם כוללים כותבי עבודות. על פי נתוני האו"פ מדובר על
358,3 בתואר הראשון ו-174 בתואר שני בתשע"ט ו-500,3 בתואר הראשון ו-180 בתואר השני בתש"ף. נתונים אלו דווחו לראשונה ע"י האו"פ ללמ"ס
החל מתשע"ט.
58
50
48 47
38
36
29
19
איטליה גרמניה צרפת ממוצע OECD אירלנד ארה"ב ישראל קנדה
مجلس التعليم العالي | המועצה להשכלה גבוהה | EDUCATION HIGHER FOR COUNCIL
ע מ ו ד | 4
הוועדה לתכנון ותקצוב | Committee Budgeting & Planning
הגידול שאנו צופים בתש"ף יחול בכל המוסדות להשכלה גבוהה, החל באוניברסיטאות המחקר, באוניברסיטה הפתוחה,
במכללות האקדמיות המתוקצבות והן החוץ תקציביות ובמכללות האקדמיות לחינוך.
מגמת הגידול בתארים המתקדמים נמשכת. במהלך העשור מספר הסטודנטים לתואר שני גדל מ- 270,50 סטודנטים )תש"ע(
ל- 180,64 סטודנטים )תחזית לתש"ף(. בלימודי התואר השלישי חל גידול מ- 570,10 סטודנטים )תש"ע( ל- 870,11 סטודנטים
)צפי לתש"ף(.
ראיה רב שנתית – סטודנטים לפי תארים
תש"ן תש"ס תש"ע תשע"ה תשע"ז תשע"ח תשע"ט תחזית ל-
תש"ף
313,600 308,320 305,940 307,780 307,300 283,850 199,240 89,060 כ"סה
236,450 232,365 230,895 232,510 235,300 221,810 159,560 68,250 ראשון תואר
64,180 63,180 62,655 62,960 59,700 50,270 31,340 16,100 שני תואר
11,870 11,720 11,350 11,000 10,890 10,570 6,650 3,910 שלישי תואר
1,100 1,055 1,040 1,310 1,410 1,200 1,690 800 תעודה
הערה: מועד איסוף נתוני התחזית מתבצע על פי רוב כחודש לפני תחילת שנת הלימודים. ייתכנו שינויים קלים בתחזית לאור רישום
סטודנטים בפתיחת השנה ובמועדים מאוחרים יותר.
مجلس التعليم العالي | המועצה להשכלה גבוהה | EDUCATION HIGHER FOR COUNCIL
ע מ ו ד | 5
הוועדה לתכנון ותקצוב | Committee Budgeting & Planning
4 .תחומי לימוד לתואר ראשון – לימודי הנדסה מסלול הלימודים הגדול ביותר בישראל
• אחד מכל ארבעה סטודנטים – מעל 000,50 סטודנטים בישראל לומדים תכניות לימודים בהנדסה
ובתחום מדעי המחשב ומתמטיקה.
• שנה שנייה ברציפות שלימודי הנדסה )041,35 )עקפו את לימודי מדעי החברה )324,34 .)לאורך עשרות
שנים מדעי החברה נחשבו למסלול הלימודים המבוקש ביותר.
• תוך עשור: זינוק של %80 במספר הסטודנטים למדעי המחשב. בשנת תשע"ט 780,16 סטודנטים למדו
מדעי המחשב )לרבות מתמטיקה וסטטיסטיקה( לעומת 122,9 בלבד בשנת תש"ע.
• לאורך העשור חלו ירידות של כ-%20 עד %25 במסלולי משפטים ומנהל עסקים שנחשבו בתחילת
העשור ללימודים מאוד מבוקשים.
• מגמת הירידה במדעי הרוח: במל"ג מקדמים תכנית לקידום מדעי הרוח לרבות שילוב עם תחומי
לימוד אחרים.
הישג מרשים לתכנית הלאומית לחיזוק מקצועות ההנדסה וההייטק: מנתוני תשע"ט עולה כי זו השנה השנייה ברציפות
בה לימודי הנדסה הם מסלול הלימודים הנלמד ביותר בישראל )041,35 סטודנטים המהווים %4.18.)
לימודי הנדסה עקפו את מדעי החברה )324,34 סטודנטים המהווים %18 )שלאורך שנים נחשבו לתחום הלימודים הגדול
ביותר בישראל. חיזוק מקצועות ההייטק בא לידי ביטוי גם בזינוק מרשים של %80 במספר הסטודנטים הלומדים תכניות
במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב )780,16 סטודנטים בתשע"ט לעומת 122,9 סטודנטים בתש"ע(.
משקלול הנתונים עולה כי אחד מכל ארבעה סטודנטים )מעל %27 )בישראל לומד את מקצועות ההנדסה ומדעי המחשב,
מתמטיקה וסטטיסטיקה )821,51 סטודנטים מתוך 648,190 סטודנטים לתואר ראשון(.
תחומי לימוד לתואר ראשון – ראייה רב שנתית לאורך עשור
תחום לימודים תש"ע תשע"ג תשע"ו תשע"ח תשע"ט
לימודי הנדסה
31,918
31,867
33,390
34,599
35,041
מדעי הרוח
13,849
14,248
12,074
11,051
10,698
חינוך והכשרה להוראה
22,502
26,439
30,969
32,244
31,683
מקצועות האומנות והעיצוב
5,530
5,343
5,939
5,927
5,990
מדעי החברה
41,171
40,925
37,130
34,030
34,324
עסקים ומדעי הניהול
19,463
23,232
18,706
18,463
18,711
משפטים
15,790
16,189
15,217
13,168
12,223
רפואה
1,457
1,804
2,089
2,168
2,047
מקצועות עזר רפואיים
8,185
9,746
12,534
12,376
12,913
مجلس التعليم العالي | המועצה להשכלה גבוהה | EDUCATION HIGHER FOR COUNCIL
ע מ ו ד | 6
הוועדה לתכנון ותקצוב | Committee Budgeting & Planning
מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי
המחשב
9,122
10,924
12,992
15,553
16,780
המדעים הפיסיקליים
2,484
2,365
2,660
2,699
2,644
המדעים הביולוגיים
4,675
4,893
4,974
4,745
4,831
חקלאות
970
1,099
1,153
1,009
963
אדריכלות
1,623
1,736
1,790
1,814
1,800
• הערות:
• 1 .הנתונים לא כוללים את האו"פ. כמו כן ייתכנו עדכונים בנתוני תשע"ט
• 2 .לימודי הנדסה כוללים את התחומים הבאים: הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת מחשבים ותוכנה, הנדסת מערכות מידע, הנדסה
אזרחית, הנדסת מכונות, הנדסה כימית וחומרים, הנדסת תעשיה וניהול והנדסות אחרות.
במסגרת התכנית הרב שנתית לחיזוק מסלולי ההייטק ולאור החלטת הממשלה בנושא ות"ת הקצתה תמריצים בהיקף של
מאות מיליוני שקלים למוסדות האקדמיים לטובת קליטה של סטודנטים, חברי סגל אקדמי ובנייה ושדרוג של תשתיות מחקר
והוראה, לכך יש להוסיף עידוד של פתיחת תכניות לימודים חדשניות בתחומי ההייטק. במל"ג סבורים כי המגמה צפויה
להמשיך ולהתרחב גם בשנים הבאות.
מהנתונים עולה עוד שלאורך העשור חלו ירידות של כ-%20 עד %25 במסלולי משפטים ומנהל עסקים שנחשבו בתחילת העשור
ללימודים מאוד מבוקשים. משפטים ירדו מ- 790,15 בשנת תש"ע ל- 223,12 בשנת תשע"ט ומנהל עסקים ירדו משיא של
232,23 סטודנטים בשנת תשע"ג ל- 711,18 סטודנטים בלבד בשנת תשע"ט.
מגמת הירידה בלימודי מדעי הרוח: במל"ג מקווים בקרוב להשלים את התכנית לקידום מדעי הרוח באוניברסיטאות תוך
הנגשתם למגוון גדול של סטודנטים ושילובם בתחומי הלימוד השונים.
במל"ג מדגישים כי השינויים הטכנולוגיים מחייבים את העולם האקדמי לעשות את ההתאמות הנדרשות, ובמקום החלוקה
המסורתית לפקולטות השונות, האקדמיה פועלת לשבירת מחיצות וליצירת מסלולי לימוד אינטרדיסציפלינריים אשר יקנו
כלים מגוונים לבוגריה. כך למשל סטודנטים להייטק, מדעים מדויקים, כלכלה ומנהל עסקים יוכלו לשלב בלימודי התואר גם
פילוסופיה, ספרות ואמנות, היסטוריה, לימודי תרבות ועוד.
5 .נשים – תחומי לימוד לתואר ראשון:
• הכפלת מספר הסטודנטיות הלומדות מדעי המחשב )לרבות מתמטיקה וסטטיסטיקה(
• גידול משמעותי במספר הסטודנטיות הלומדות הנדסה
הגידול המרשים במקצועות ההייטק בא לידי ביטוי גם בפילוח תחומי הלימוד של הנשים. מהנתונים עולה כי מאז תחילת
העשור הוכפל מספרן של הסטודנטיות הלומדות תואר ראשון במדעי המחשב )לרבות מתמטיקה וסטטיסטיקה( מ-622,2
)בשנת 2010 )ל-602,5 סטודנטיות בשנת 2019 .גידול משמעותי נרשם גם בלימודי ההנדסה: מ- 581,8 סטודנטיות בשנת 2010
ל- 389,10 סטודנטיות בשנת 2019.
יצויין כי במסגרת התכנית הכללית לחיזוק מקצועות ההייטק, ות"ת מקדמת בשנים האחרונות תכנית ייעודיות להגדלת
מספרן של הנשים הלומדות במסלולי לימוד במקצועות ההייטק, בדגש על מדעי המחשב. התכניות כוללות תמריצים כספיים
למוסדות לטובת חלוקת מלגות ומענקים לסטודנטיות, סדנאות חשיפה למקצועות היי-טק, וכן במתן מעטפת תמיכה הכוללת
שיעורי תגבור וליווי אישי.
مجلس التعليم العالي | המועצה להשכלה גבוהה | EDUCATION HIGHER FOR COUNCIL
ע מ ו ד | 7
הוועדה לתכנון ותקצוב | Committee Budgeting & Planning
בנוסף לכך, בדומה לנתונים הכלליים, גם בפילוח לתחומי לימוד אצל הנשים העשור החולף התאפיין בירידה במקצועות מדעי
החברה )מ- 222,27 סטודנטיות בשנת 2010 ל-759,23 סטודנטיות בשנת 2019 )ומשפטים )מ- 695,7 סטודנטיות בשנת 2010 ל-
585,6 סטודנטיות בשנת 2019 .)כמו כן, יצוין כי בעשור החולף נרשמה עלייה משמעותית במספר הסטודנטיות בחינוך והכשרה
להוראה ובמקצועות עזר רפואיים.
➢ סטודנטיות, תואר ראשון לפי תחום לימודים – לאורך עשור, 2010 – 2019
תש"ע תשע"ג תשע"ו תשע"ח תשע"ט
מדעי הרוח ומקצועות
10,660 10,751 11,449 12,066 11,910 והעיצוב האומנות
25,074 25,680 24,969 21,292 17,793 להוראה והכשרה חינוך
23,759 23,501 25,287 27,544 27,222 החברה מדעי
11,182 11,044 10,691 11,809 9,180 הניהול ומדעי עסקים
6,585 6,914 7,611 7,949 7,695 משפטים
1,205 1,302 1,228 980 804 רפואה
10,650 10,171 10,276 8,038 6,756 רפואיים עזר מקצועות
מתמטיקה, סטטיסטיקה
5,602 5,127 4,028 3,154 2,622 המחשב ומדעי
1,054 1,039 967 886 899 הפיזיקליים המדעים
3,335 3,258 3,301 3,091 2,985 הביולוגיים המדעים
517 522 572 581 582 חקלאות
10,389 9,820 8,894 8,152 8,581 הנדסה לימודי
1,245 1,225 1,135 1,054 926 אדריכלות
• הנתונים לא כוללים את האו"פ. כמו כן ייתכנו עדכונים בנתוני תשע"ט
5ב'. הנשים מהוות כ-%60 ממספר הסטודנטים באקדמיה
➢ בראייה רב שנתית לאורך העשור: זינוק במספר הסטודנטיות לתואר שני
חלקן של הנשים מבין הסטודנטים עמד בתשע"ט על כ-%59 ,לאחר עלייה משמעותית בהשתתפותן בלימודים אקדמיים,
בעיקר בשנות התשעים. הנשים מהוות כיום רוב בכל אחד מהתארים: בתואר הראשון – %58 ,בתואר השני – %63 ובתואר
השלישי – %53 .
גידול מרשים על פני השנים חל גם בהשתתפותן של נשים בלימודים לתארים מתקדמים. בשנת תש"ן חצה שיעורן של הנשים
בקרב הלומדים לתואר שני את ה-%50 ובתשע"ט הגיע, כאמור, שיעורן ל-%63 .העלייה בשיעור הנשים נובעת מכניסת
המכללות האקדמיות ללימודי תואר שני. שיעור הנשים בקרב הסטודנטים לתואר שלישי חצה לראשונה את ה-%50 בסוף
שנות התשעים ועלה בשנים האחרונות עד שהגיע ל-%53 בתשע"ט.
ראיה רב שנתית – גידול בשיעור הנשים באקדמיה
תש"ן תש"ס תש"ע תשע"ו תשע"ז תשע"ח תשע"ט
58.4 58.1 57.9 57.5 54.8 57.4 53.6 ראשון תואר
63.1 62.7 62.5 61.9 58.4 57.8 50.3 שני תואר
53.2 52.8 52.6 52.6 52.7 51.1 41.3 שלישי תואר
مجلس التعليم العالي | המועצה להשכלה גבוהה | EDUCATION HIGHER FOR COUNCIL
ע מ ו ד | 8
הוועדה לתכנון ותקצוב | Committee Budgeting & Planning
➢ התכנית להוגנות מגדרית להגדלת ייצוגן של הנשים בקרב הסגל האקדמי:
במקביל לפעולות לעידוד נשים ללימודי הייטק, ות"ת ומל"ג פועלות להגדלת ייצוגן של הנשים גם בקרב הסגל האקדמי
במוסדות להשכלה גבוהה, וקיבלו שורה של החלטות לקידום הנושא בהתאם להמלצות ועדה שהגישה מסקנות בשנת 2011
בראשות פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון דאז וועדה נוספת בראשות פרופ' רות ארנון, נשיאת האקדמיה
הישראלית הלאומית למדעים דאז, שהגישה דוח בשנת 2013 .התכנית "להוגנות מגדרית" הולמת את העקרונות שקבעה
המל"ג לקידום נשים לחברות סגל בכיר ומתבססת על המלצות ועדת פרופ' ארנון, שעיקרן העלאת המודעות להוגנות מגדרית
במוסדות להשכלה גבוהה וגיוס וקידום נשים בסגל האקדמי הבכיר בכלל, ובתחומים בהם ייצוג הנשים נמוך במיוחד, כמו
המדעים המדויקים ובתחומי ההנדסה השונים בפרט.
✓ מלגות לפוסט דוקטורנטיות מצטיינות בסכום של עד 80 אלף דולר )לשנתיים(
✓ מלגות לדוקטורנטיות בתחומי ההיי-טק בסך 150 אלף ₪ )לשלוש שנים( ומלגות לסטודנטיות לתואר שני בתחומי
ההיי-טק בסך – 80 אלף ₪ )לשנתיים(
✓ פרסים בסך כמיליון שקלים בשנה למוסדות שיצטיינו בקידום ויישום הוגנות מגדרית
✓ תקציב ייעודי לפעילות יועצות נשיא להוגנות מגדרית במוסדות להשכלה גבוהה
6 .הנגשת ההשכלה הגבוהה בפריפריה: תוך 4 שנים גידול של מעל 000,8 סטודנטים שהגיעו מישובים
הממוקמים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים )אשכולות 1-4)
➢ בשנת תשע"ט מעל 000,50 סטודנטים הגיעו מיישובים הממוקמים באשכולות חברתיים-כלכליים
נמוכים )בהם ישובים ערבים וחרדים(.
9-10 7-8 5-6 3-4 1-2
3,643 48,144 * 68,480 32,670 10,335 ו"תשע
2.2% 28.6% 40.6% 19.4% 6.1%
4,489 *67,614 42,384 34,415 12,402 ז"תשע
2.7% 40.7% 25.5% 20.7% 7.5%
4,441 66,017 41,503 34,787 13,103 ח"תשע
2.7% 40.0% 25.2% 21.1% 7.9%
4,609 68,247 42,038 36,383 14,158 ט"תשע
2.7% 40.0% 24.6% 21.3% 8.3%
• הערה: בשנים תשע"ו – תשע"ז חלו שינויים בנתוני האשכולות 6-5 ו-8-7 הנובעים משינויים במיקומם של יישובים שונים
באשכולות הללו.
הגידול החד במספר הסטודנטים בעשורים האחרונים בא לידי ביטוי בעיקר בהישגים משמעותיים בהרחבת הנגישות להשכלה
גבוהה בקרב האוכלוסייה המתגוררת בפריפריה ובקרב קבוצות אוכלוסייה חלשות. עיבוד מיוחד שבוצע עבורנו ע"י הלשכה
המרכזית לסטטיסטיקה בודק את האשכול החברתי–כלכלי של ישוב המגורים של הסטודנט בעת שלמד בכיתה י"ב.
مجلس التعليم العالي | המועצה להשכלה גבוהה | EDUCATION HIGHER FOR COUNCIL
ע מ ו ד | 9
הוועדה לתכנון ותקצוב | Committee Budgeting & Planning
מהנתונים עולה כי בין השנים תשע"ו – תשע"ט חל גידול של מעל 000,8 סטודנטים המגיעים מאשכולות חברתיים – כלכליים
נמוכים 4-1( בהם ישובים ערבים וחרדים(, כך שבשנת תשע"ט מעל 000,50 סטודנטים, שיעור של כ-%30 מסך הסטודנטים
לתואר ראשון הגיעו מיישובים הממוקמים באשכולות אלו.
על פי הנתונים בשנת תשע"ט 158,14 סטודנטים הגיעו מיישובים הממוקמים באשכולות חברתיים 2-1 לעומת 335,10
סטודנטים בלבד בשנת תשע"ו. בנוסף, בשנת תשע"ט 383,36 סטודנטים הגיעו מיישובים הממוקמים באשכולות חברתיים -3
4 לעומת 670,32 סטודנטים בלבד בשנת תשע"ו.
➢ פיתוח המכללות הביא לגידול משמעותי במספר הלומדים במוסדות אקדמיים במחוזות דרום וצפון
בתשע"ט כ-%24 מהסטודנטים לתואר ראשון למדו במוסדות הלימוד הקיימים במחוזות הצפון והדרום )%7.9 במחוז הצפון
ו-%6.14 במחוז הדרום(. מספר הלומדים במחוז הצפון גדל כמעט פי שלושה בהשוואה לתחילת שנות ה-2000( תש"ס(, בעיקר
כפועל יוצא מהרחבת התוכניות הקיימות במכללות האקדמיות בצפון ופתיחת תכניות לימודים חדשות. שינוי משמעותי זה
במפת ההשכלה הגבוהה של ישראל, שהתרחש בשני העשורים האחרונים, לא היה מתאפשר אלמלא הפניית המשאבים
התקציביים המשמעותיים שנדרשו לכך אל שני מחוזות הפריפריה.
➢ ראיה רב שנתית – סטודנטים לתואר ראשון לפי מחוז המוסד
תש"ן תש"ס תש"ע תשע"ז תשע"ח תשע"ט
190,650 189,845 191,240 178,740 126,900 55,250 מוחלטים' מס – כ"סה
100.0 100.0 100.0 100.0 100.0 100.0 אחוזים – כ"סה
13.9 13.7 13.7 13.4 15.5 22.7 ירושלים
9.7 9.8 9.7 9.2 5.3 .. צפון
12.1 12.4 13.4 13.9 17.9 21.7 חיפה
17.9 17.8 17.6 17.4 15.9 4.1 מרכז
31.9 31.8 31.2 30.8 31.5 42.8 אביב-תל
14.6 14.5 14.3 15.3 13.9 8.7 דרום
• הנתונים לא כוללים את האו"פ. כמו כן ייתכנו עדכונים בנתוני תשע"ט
مجلس التعليم العالي | המועצה להשכלה גבוהה | EDUCATION HIGHER FOR COUNCIL
ע מ ו ד | 10
הוועדה לתכנון ותקצוב | Committee Budgeting & Planning
7 .הנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית: לראשונה מעל 000,50 סטודנטים מהחברה הערבית
➢ תוך עשור גידול של מעל %100 במספר הסטודנטים מהחברה הערבית
➢ תואר ראשון – גידול של %95 במספר הסטודנטים
➢ תואר שני – גידול של %224 במספר הסטודנטים
➢ תואר שלישי – גידול של %118 במספר הסטודנטים
ראיה רב שנתית לאורך עשור: מספר הסטודנטים מהחברה הערבית
יו"ר ות"ת, פרופ' יפה זילברשץ: "מהפכת שילובם של הסטודנטים הערבים באקדמיה היא הישג חסר תקדים למערכת
ההשכלה הגבוהה בישראל. הסטודנטים מהחברה הערבית מצטיינים כיום בכל המוסדות בישראל ועל כך גאוותנו. לצד
הכפלת הסטודנטים בתואר הראשון אנחנו עדים לגידולים מרשימים בתארים המתקדמים )מעל %200 בתואר השני( וזו
העדות הטובה ביותר לכך שעמדנו במשימה ובזכות תכנית הוליסטית רחבת היקף, ליווי אישי והכוונה החל משלב התיכון
ועד לתארים המתקדמים, ובזכות השקעה גדולה של משאבים הצלחנו להסיר חסמים של עשרות שנים.
סגן יו"ר המל"ג פרופ' אדו פרלמן: "מערכת ההשכלה הגבוהה היא המפתח להשתלבות בחברה בכלל ובמשק הישראלי בפרט.
הכפלת מספרם של הסטודנטים מהחברה הערבית, ובכלל זה בתחומי לימוד מובילים, באוניברסיטאות המחקר ובמכללות
הינה מהפיכה, פרי מאמצים של רבים בות״ת ומל״ג, המובילה לצמצום פערים ולשילובם במעגל התעסוקה. הגדלת מספרם
של סטודנטים מהחברה הערבית בלימודי התואר השני ובמיוחד בלימודי התואר השלישי מבטיחה את שילובם בהנהגה
مجلس التعليم العالي | המועצה להשכלה גבוהה | EDUCATION HIGHER FOR COUNCIL
ע מ ו ד | 11
הוועדה לתכנון ותקצוב | Committee Budgeting & Planning
האקדמית-מחקרית של החברה הישראלי. מל"ג וות"ת ימשיכו להרחיב גם בשנים הבאות את התמיכה בתכניות לשילוב
סטודנטים מהחברה הערבית בדגש על הכוונה של הצעירים להגשמה עצמית ולמקצועות מבוקשים במשק, מקצועות המדעים
וההייטק, פסיכולוגיה ותחומים אחרים שבהם יש תת ייצוג לחברה הערבית".
בשנת תשע"ט, לראשונה, מעל 000,50 סטודנטים למדו במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. מדובר בגידול של מעל %100 מאז
תחילת העשור – בשנת תשס"ט למדו בישראל בסך הכל 377,24 סטודנטים מהחברה הערבית.
על פי הנתונים בשנת תשס"ט, מספרם של הסטודנטים הערבים לתואר ראשון היה 142,21 בלבד, והם היוו בסך הכל כ-%10
מהסטודנטים לתואר ראשון בישראל. כעבור עשר שנים, בתשע"ט, למדו בישראל 087,41 סטודנטים ערבים לתואר ראשון, אשר
היוו %7.17 מסך כלל הסטודנטים לתואר ראשון.
בתואר השני חל בעשור האחרון גידול של %224 במספר הסטודנטים הערבים. בתשס"ט למדו בישראל רק 855,2 סטודנטים
ערבים, שהיוו %6 בלבד מסך הסטודנטים לתואר שני בישראל. בתשע"ט גדל מספרם ל-247,9 סטודנטים, אשר מהווים %6.14
מסך הסטודנטים לתואר שני בישראל. בשנים אלו חל גידול משמעותי של %118 גם בקרב הלומדים לתואר שלישי, כך שבשנת
תשע"ט למדו בישראל 828 סטודנטים ערבים לדוקטורט, %1.7 מכלל הדוקטורנטים בישראל, לעומת 380 סטודנטים בלבד,
בשנת תשס"ט.
➢ ראיה רב שנתית – פילוח הסטודנטים הערבים לפי תארים
תואר ראשון תואר שני תואר שלישי סה"כ
24,377 380 2,855 21,142 ט"תשס
25,951 413 3,270 22,268 ע"תש
29,046 457 4,243 24,346 א"תשע
31,157 467 4,847 25,843 ב"תשע
34,225 511 5,233 28,481 ג"תשע
37,217 556 5,692 30,969 ד"תשע
40,351 615 6,165 33,571 ה"תשע
43,311 624 6,929 35,758 ו"תשע
46,332 694 8,197 37,441 ז"תשע
48,627 759 8,708 39,160 ח"תשע
51,162 828 9,247 41,087 ט"תשע
הגידול בשילוב הסטודנטים מהחברה הערבית הוא תוצאה של תכנית הוליסטית מקיפה שמפעילה ות"ת
החל בשלב התיכון ועד הלימודים לתארים מתקדמים:
כאמור מספר הסטודנטים מהחברה הערבית באקדמיה הכפיל עצמו במהלך העשור האחרון ועומד כיום על כ- 000,50
סטודנטים. גידול משמעותי זה הנו תוצאה של תכנית הוליסטית ורחבת היקף שמופעלת על ידי ות"ת ומל"ג ב- 8 השנים
האחרונות. התכנית מתחילה בשלב התיכון עם חשיפה לאקדמיה וממשיכה בתמרוץ ובתגבורים על פני רצף השלבים בתוך
האקדמיה, החל במכינות הקדם אקדמיות, דרך התואר הראשון, המשך בתמיכה בתארים המתקדמים – תואר שני, תואר
שלישי ופוסט דוקטורט ועד למינוי אנשי סגל אקדמי במוסדות.
مجلس التعليم العالي | המועצה להשכלה גבוהה | EDUCATION HIGHER FOR COUNCIL
ע מ ו ד | 12
הוועדה לתכנון ותקצוב | Committee Budgeting & Planning
בשלב לימודי התיכון פועלת "תכנית רואד" בכ- 45 אשכולות של ישובים, המאגדים כ 70 ישובים, ומעניקה חשיפה, מידע,
וסיוע בבחירת תחום לימודים לאקדמיה לתלמידים מ- 173 בתי ספר תיכון בחברה הערבית, לרבות תמיכות בקורסים
רלוונטיים )כגון: פסיכומטרי(, סיורים לאקדמיה, יריד השכלה גבוהה בשיתוף עם המוסדות בתוך הישובים.
במסגרת לימודי המכינות הקדם אקדמיות ובלימודי התואר הראשון מופעלות תכניות תמיכה ייעודיות עבור החברה הערבית
הכוללות תגבורים בשפה )עברית ואנגלית( וכן תמיכות אקדמיות, כלכליות וחברתיות.
התמיכה המשמעותית בתואר הראשון ניתנת בעיקר בשנה"ל הראשונה לתואר מאחר וזוהי שנה רצופת אתגרים, אשר הצלחה
בה מקטינה את שיעורי הנשירה ומגדילה משמעותית את הסיכוי להצליח בכל התואר. עוד בתואר הראשון, בתקצוב ות"ת
ובשיתוף המשרד לשוויון חברתי ומשרד החינוך, מוענקת מלגת 'אירתקא' )המופעלת על ידי פר"ח( בכל שנה ל-800 סטודנטים
חדשים המתחילים שנה א' בכל מחזור, סה"כ כ-250,2 סטודנטים בשנה. המלגה מלווה את הסטודנטים לכל אורך התואר.
הסטודנטים נבחרים על בסיס מצב סוציו אקונומי ותחומי לימוד מועדפים, בכדי להביא לגיוון בתחומי הלימוד הנדרשים
בשוק התעסוקה הישראלי ויש בהם תת ייצוג של החברה הערבית, בין היתר תחומי ההייטק והמוסיקה. גיוון תחומי הלימוד
מתבצע באמצעות מגוון תכניות של ות"ת, כגון רואד, המסלולים הייעודיים להנדסה במכינות וכן תכנית הישגים להייטק,
המביאה צעירים מהפריפריה, לרבות מהחברה הערבית, לתחומי ההייטק.
כמו כן הוקמו בתקצוב ות"ת מרכזי קריירה ייעודיים עבור החברה הערבית במוסדות, המסייעים בהכנה לשוק התעסוקה.
ות"ת תומכת גם בעידוד מצוינות ומעניקה מלגות הצטיינות לתארים מתקדמים בקרב החברה הערבית, לרבות בתואר השני
המחקרי, בתואר השלישי ובפוסט דוקטורט וכן תומכת בקליטת אנשי סגל אקדמי מצטיין מקרב החברה הערבית.
➢ מלגות מעוף וקליטת חברי סגל אקדמי מצטיין מהחברה הערבית
מאז שנת תש"ע ועד תשע"ט העניקה ות"ת כ-51 מלגות מעוף בסך כ- 48 מיליון ש"ח לחברי סגל אקדמי מצטיינים מהחברה
הערבית. מלגות "מעוף" מיועדות למדענים צעירים מצטיינים, בני החברה הערבית. מטרתן לאפשר לזוכים להיקלט במוסדות
להשכלה גבוהה המתוקצבים ע"י ות"ת בישראל, אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות, מעבר למסלולים הקיימים, דרך תוספת
תקנים ייעודית. המוסדות מתחייבים לקלוט את המלגאים כחברי סגל במשרה מלאה בתום תקופת המלגה.
8 .התכנית למצוינות בקרב יוצאי אתיופיה: תוך 5שנים גידול של %35 במספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה
תשע"ה תשע"ו תשע"ז תשע"ח תשע"ט
3,996 3,800 3,591 3,287 2,937 כ"סה
3,567 3,377 3,194 2,903 2,608 ראשון תואר
על פי הנתונים ב- 5 השנים האחרונות חל גידול של %35 במספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה בכלל התארים, מ- 937,2
סטודנטים בתשע"ה ל- 996,3 סטודנטים בתשע"ט. התכנית הרב שנתית הציבה יעד להגדלת מספר הסטודנטים יוצאי
אתיופיה בתואר הראשון, כך ששיעורם מקרב הסטודנטים יעמוד עד לסיום התכנית הרב שנתית, תשפ"ב, על כ-%7.1 ,בדומה
לשיעורם באוכלוסייה. בשנת תשע"ט מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה לתואר ראשון עמד על 567,3 המהווים %5.1 מכלל
הסטודנטים סטודנטים )קרוב להשגת היעד(.
مجلس التعليم العالي | המועצה להשכלה גבוהה | EDUCATION HIGHER FOR COUNCIL
ע מ ו ד | 13
הוועדה לתכנון ותקצוב | Committee Budgeting & Planning
גידול משמעותי זה הנו תוצאה של תכנית הוליסטית ורחבת היקף שמקדמות ות"ת ומל"ג בשלוש השנים האחרונות. התכנית
מתחילה לאחר הצבא עם חשיפה לאקדמיה בישובים וממשיכה בתמרוץ ובתגבורים על פני רצף השלבים בתוך האקדמיה,
החל במכינות הקדם אקדמיות, דרך התואר הראשון, המשך בתמיכה ומלגות הצטיינות בתארים המתקדמים – תואר שני,
תואר שלישי ופוסט דוקטורט ועד למינוי אנשי סגל אקדמי במוסדות.
במסגרת תכנית ההנגשה ליוצאי אתיופיה תוגברו בשנתיים האחרונות רכזי תכנית "הישגים" להנגשה לצעירי הפריפריה,
הפועלים בישובים המובילים מבחינת היקף אוכלוסיית יוצאי אתיופיה. תפקידם של הרכזים הנו לאתר את הצעירים
המתאימים, להכווין אותם לאקדמיה ולסייע בבחירת תחום לימודים. כמו כן מסייעות ות"ת ומל"ג באמצעות תכנית הישגים
ובאמצעות המכינות הקדם אקדמיות במימון הכנה לקורס פסיכומטרי לצורך עמידה בתנאי הקבלה למוסדות האקדמיים.
ות"ת מעמידה באמצעות המוסדות האקדמיים מעטפת נרחבת לתלמידי המכינה הקדם אקדמית ולסטודנטים לתואר ראשון
יוצאי אתיופיה עבור תגבורים אקדמיים, מיומנויות למידה, מימון מעונות או נסיעות וכדומה. המעטפת הרחבה מסייעת
בצמצום שיעורי נשירה ומגדילה את סיכויי ההצלחה בתואר הראשון.
במקביל לכל אלה וכאלמנט מרכזי, ועדת ההיגוי מובילה תפיסת מצוינות ומנהיגות, הכוללת תמיכה ועידוד סטודנטים
מצטיינים, לכל אורך רצף התארים, מהתואר הראשון, דרך התואר השני המחקרי, הדוקטורט ועד לתכניות קליטת אנשי סגל
אקדמי יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה הגבוהה. התכנית מאפשרת לתמוך בסטודנטים במסלול המחקרי באמצעות מלגות
הצטיינות רחבות, כמו גם להאיר את קהילת יוצאי אתיופיה מזווית של מצוינות ולממש את הפוטנציאל האקדמי חברתי
הטמון בסטודנטים.
המלגות לקליטת אנשי סגל אקדמי מיועדות למדענים צעירים מצטיינים, יוצאי אתיופיה. מטרתן לאפשר לזוכים להיקלט
במוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים ע"י ות"ת בישראל, אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות, מעבר למסלולים הקיימים,
דרך תוספת תקנים ייעודית. המוסדות מתחייבים לקלוט את המלגאים כחברי סגל במשרה מלאה בתום תקופת המלגה.
9 .ראיה רב שנתית – הנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה החרדית
מל"ג וות"ת מקדישות מאמצים ומשאבים רבים על מנת להנגיש את ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה החרדית ולשלבה
בתעסוקה ובחברה בישראל. מאמצים אלו נשענים על שני עקרונות מנחים: 1 .הכרה במאפיינים הייחודיים של האוכלוסייה
החרדית, בעיקר בנושא פערי ההשכלה בינם לבין הציבור הכללי וכן בפערי ההשכלה בין גברים ונשים חרדים. 2 .הכרה בכך
ששילובם באקדמיה של חרדים החפצים בכך מחייב כיבוד אורח חייהם ומתן מענה הולם לצרכיהם.
סך כל הסטודנטים החרדים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה בתשע"ט עמד על יותר מ-700,12 סטודנטים: כ-850,10 לתואר
ראשון, כ-750,1 לתואר שני, כ-130 לתואר שלישי. בנוסף לכך 000,2 סטודנטים למדו במכינות.
בשנת תשע"א כ-000,6 סטודנטים חרדים בלבד השתלבו בהשכלה הגבוהה בישראל. היעד ל-2022 הוא 000,19 סטודנטים. סך
התקציב שיועד לתכנית הרב-שנתית )6 שנים( עומד על כ-2.1 מיליארד ש"ח.
مجلس التعليم العالي | המועצה להשכלה גבוהה | EDUCATION HIGHER FOR COUNCIL
ע מ ו ד | 14
הוועדה לתכנון ותקצוב | Committee Budgeting & Planning
10.מהפכת הלמידה האקדמית דיגיטלית: גילאי 40 + חוזרים לאקדמיה
נתוני תשע"ט:
❖ כ-000,50 סטודנטים לומדים קורסים אקדמיים דיגיטליים
❖ כ-000,10 סטודנטים סיימו את הקורסים בהצלחה
❖ כ-%25 מהסטודנטים שסיימו את הקורסים הם מעל גיל 40%( 7.14 )או מתחת לגיל 20%( 7.8)
לשם השוואה בלמידה אקדמית "רגילה" רק %5 מהסטודנטים הם מעל גיל 40 ו- %4.5 מתחת לגיל 20
יו"ר ות"ת, פרופ' יפה זילברשץ: "הנתונים החדשים מלמדים כי מהפכת הלמידה האקדמית הדיגיטלית בעיצומה ובשנים
הקרובות הרכב הסטודנטים בישראל צפוי להשתנות – והדבר מחייב את המוסדות האקדמיים לעדכן את שיטות ההוראה,
להתאים אותן לשינויים הטכנולוגים המואצים, ולעובדה שגיל הלומדים יהיה רב גוני ויתפרס מגיל התיכון ועד הפנסיה.
בעיקר על המוסדות האקדמיים להביא בחשבון שבעולמות התעסוקה החדשים אנשים מרבים לשנות מקומות עבודה, להחליף
קריירה ולהעשיר את הידע המקצועי. הלמידה האקדמית הדיגיטלית מאפשרת לבוגרים אשר השתלבו בתעשייה לחזור
לאקדמיה במקום ובזמן שנוח להם ולרכוש ידע רלוונטי ועדכני".
השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל: "קמפוס IL הוא אחת מבשורות מהפכת השוויון החברתי, בשיתוף פעולה הדוק ופורה
עם המל"ג אנחנו מאפשרים נגישות להשכלה גבוהה לכל אזרחי ישראל באשר הם. עשרות אלפי לומדות ולומדים, שכבר
הצטרפו למהפכה, נהנים מנגישות מלאה למגוון עשיר של קורסים, אקדמיים כמו מקצועיים, עם המרצים הכי טובים והכל
בחינם, מכל מקום ובכל שעה ביממה. זו תכלית המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי, להסיר חסמים
ולרתום את הכלים הדיגיטליים לשינוי חברתי אמיתי."
בשנת תשע"ט 487,50 סטודנטים למדו קורסים אקדמיים דיגיטליים ומעל 000,10 סטודנטים השלימו את המטלות
האקדמיות וסיימו את הקורסים בהצלחה ) %4.55 נשים, %6.44 גברים(.
מהנתונים עולה שהלמידה האקדמית דיגיטלית מאפשרת לסטודנטים מעל גיל 40 להשתלב מחדש באקדמיה לצורך רכישת
קריירה חדשה, השתלמויות מקצועיות, או העשרת הידע הכללי. על פי הנתונים כ-%25 מהסטודנטים שסיימו את הקורסים
הם מעל גיל 40%( 7.14 )או מתחת לגיל 20%( 7.8 .)לשם השוואה בלמידה אקדמית "רגילה " רק כ-%10 בלבד מהסטודנטים
הם מעל גיל 40%( 9.5 )או מתחת לגיל 20%( 4.5.)
למידה אקדמית דיגיטלית – פילוח לפי גילאים
40 מעל 40 – 31 30 – 20 19 – 16 גיל
15% -כ 11.9% 64.8% 8.7%
קידום הלמידה הדיגיטלית הינו מיזם משותף למועצה להשכלה גבוהה )מל"ג( ולמטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון
חברתי. מדובר בתהליך שהחל לפני כשנתיים, עם הקמת ועדת הליווי של ות"ת ומל"ג ללמידה דיגיטלית והוצאת הקולות
הקוראים הראשונים לתקצוב קורסים אקדמיים דיגיטליים במוסדות להשכלה גבוהה. עד כה אושרו להפקה כ-80 קורסים
דיגיטליים )כ-50 קורסים כבר נלמדים ואחרים נמצאים בשלבי פיתוח שונים( בתקצוב של עשרות מיליוני שקלים. הקורסים
הועלו לאתר edX העולמי ולפלטפורמה הלאומית 'קמפוס'.
مجلس التعليم العالي | המועצה להשכלה גבוהה | EDUCATION HIGHER FOR COUNCIL
ע מ ו ד | 15
הוועדה לתכנון ותקצוב | Committee Budgeting & Planning
הקורסים האקדמיים הדיגיטליים כוללים את מיטב המרצים באוניברסיטאות ובמכללות במגוון תחומי דעת. קורסים אלו
מופקים ברמה אקדמית גבוהה מאוד ומאפשרים למרצים מגוון כלים ואפשרויות שהופכים את ההוראה להרבה יותר
חווייתית מבחינת הסטודנט, ובכלל זה שילוב של סרטונים ומצגות אינטראקטיביות וכלי מדיה מתקדמים.
הקורסים האקדמיים הדיגיטליים אף תורמים לצמצום פערים בחברה הישראלית ולהנגשה רחבה יותר של ההשכלה הגבוהה.
הקורסים הדיגיטליים פתוחים ונגישים ברשת לכולם, ומשכך הם מאפשרים למועמדים להשכלה גבוהה ולציבור הרחב לטעום
באופן חופשי ממגוון מבואות ותחומי דעת ולהחליט בצורה מושכלת מה ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה.
בנוסף לכך, הרחבת השימוש בקורסים דיגיטליים תחזק ותבסס את מעמדה של האקדמיה הישראלית בזירה הבינלאומית
ותאפשר הנגשת ידע אקדמי מישראל לעולם.
בתוך כך במהלך השנה החולפת מל"ג אישרה לראשונה, את האסדרה של הלמידה הדיגיטלית באקדמיה בישראל, ובכלל זה
הוחלט כי הקורסים המועברים בלמידה דיגיטלית יהיו שקולים ברמתם האקדמית לקורסים המתקיימים במתכונת הרגילה.
יצוין שבמידה והיקף הלמידה הדיגיטלית יהיה 3/1 מהיקף התואר – ניתן יהיה לפרוס את לימודי התואר הראשון על פני
יומיים בשבוע בקמפוס, לעומת המתכונת הרגילה המחייבת שלושה ימי לימוד בשבוע בקמפוס ובכך לתמוך במיוחד
באוכלוסיית הסטודנטים העובדים לצרכי מימון לימודיהם ומחייתם.
11.התעצמות המחקר – תוך עשור: הוכפל פי 3 התקציב השנתי של קרנות המחקר בישראל
התקציב השנתי של ות"ת להשקעה בקרנות המחקר בין השנים 2010-2019:
✓ הוכפל פי 7.2 תקציב קרנות המחקר: מ- 450 מיליוני ש"ח )2010 )למיליארד ו-228 מיליוני ש"ח )2019)
✓ הוכפל תקציב הקרן הלאומית למדע: מ- 284 מיליוני ש"ח )2010 )ל- 590 מיליוני ש"ח )2019 )
✓ הוכפל פי 5.3 תכנית המו"פ האירופאי: מ- 149 מיליוני ש"ח )2010 )ל- 519 מיליוני ש"ח )2019)
השתתפות ות"ת בקרנות המחקר השונות, 2010 מול 2019 – מיליוני שקלים
תש"ע תשע"ב תשע"ד תשע"ו תשע"ח תשע"ט
590.6 542.619 460.810 375.000 332.902 284.200 למדע הלאומית הקרן
5.000 5.000 10.000 8.000 5.000 5.000 הביטחון משרד עם הקרן
11.000 9.610 7.878 4.304 5.000 3.181 פזי קרן
תכנית המסגרת
519.052 451.137 295.041 300.594 234.624 148.596 האירופית
10.115 10.560 7.827 5.119 13.898 9.377 רפואית הביו הקרן
3.060 2.718 3.120 – 3.313 GIF
33.703 23.852 17.090 – BSF
38.000 36.446 23.786 7.642 סין ישראל קרן
11.550 11.331 9.967 0.303 הודו ישראל קרן
مجلس التعليم العالي | המועצה להשכלה גבוהה | EDUCATION HIGHER FOR COUNCIL
ע מ ו ד | 16
6.400 4.218 Planning & Budgeting Committee | ותקצוב לתכנון הוועדה סינגפור ישראל קרן
1,228,500 1,097.491 835.519 700.962 594.737 450.354 שימושים כ"סה
השקעה חסרת תקדים במחקר: מאז תחילת העשור חל גידול של פי 3 בתקציב השנתי של קרנות מחקר בישראל. הגידול
התקציבי הוא תוצאה של מדיניות ות"ת אשר רואה בקרנות המחקר את עמוד השדרה של המחקר הבסיסי התחרותי,
שחיזוקו חיוני והכרחי לצורך שימור מעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל. התוספות התקציביות מאפשרות את הגדלת מספר
המענקים לחוקרים, הגדלת גובה מענקי המחקר ושיפור איכותם.
➢ הגידול המשמעותי ביותר בא לידי ביטוי בהכפלת תקציב הקרן הלאומית למדע מ- 284 מיליוני שקלים )2010 )ל- 590
מיליוני שקלים )2019 .)הקרן הלאומית למדע מאוגדת כעמותה אשר מטרתה "להעריך, לבחור ולתמוך בהצעות למחקר
בסיסי בתחומים של מדעי הרוח והחברה, מדעי החיים והרפואה והמדעים המדויקים והטכנולוגיה, בדרך של הענקת
מענקי מחקר להצעות למחקר בסיסי, שייבחרו בהליך תחרותי ועל בסיס מצוינות ואיכות מדעית."
➢ הכפלה פי 5.3 של תכנית המו"פ האירופאי: מ- 149 מיליוני שקלים )2010 )ל- 519 מיליוני שקלים )2019 .)חלקה של
ישראל בתכניות המו"פ האירופאי נקבע בהתאם ליחס התמ"ג המקומי לסך התמ"ג האירופאי.
➢ מאז שנת 2016 ות"ת מתקצבת גם את תכנית מענקי המחקר BSF-NSF :מדובר בתכנית יוקרתית של שיתוף פעולה
מדעי בין חוקרים ישראלים לאמריקאים. התכנית מחלקת מענקים לשורה של תחומי מחקר, בהם: מדעים מדויקים,
הנדסה ומדעי המחשב )מקצועות ה-STEM ,)מדעי הטבע והחיים, מדעי כדור הארץ והסביבה, כלכלה, פסיכולוגיה
ועוד. בשנת תשע"ט התכנית תוקצבה בסך כ-7.33 מיליוני שקלים. עבור החוקרים הישראלים מדובר בתכנית חשובה
ביותר המרחיבה בצורה משמעותית את אפשרויות המחקר בשיתוף פעולה עם המדע האמריקאי, הנחשב למוביל בעולם.
12 .ראיה רב שנתית – גידול משמעותי בזכיות בקרנות מחקר ובפרסומים אקדמיים
مجلس التعليم العالي | המועצה להשכלה גבוהה | EDUCATION HIGHER FOR COUNCIL
ע מ ו ד | 17
הוועדה לתכנון ותקצוב | Committee Budgeting & Planning
בעשור האחרון ניתן לראות עליה חדה בשיעור של כמעט פי 2 בסך הזכייה במענקי מחקר תחרותיים, שרובן המוחלט )כ-
%80 ,)הוא בגין זכיות במענקי הקרן הלאומית למדע וקרן המו"פ האירופי. סך הזכיות הגבוה ביותר הוא בתחומי הרפואה
ומדעי החיים )כ-%40 מכלל הזכיות(, והוא נשמר לאורך זמן, אולם הגידול המשמעותי ביותר באחוזים חל בתחומי ההנדסה
ומתמטיקה ומדעי המחשב, אשר סך הזכיות בהם גדל פי 5.2 מאז שנת תשס"ט.



